הכלי התצפיתי נוסח 1 התנסות עצמאית בכלי על מודרכת מרב"ע/ על עצמי דרך וידאו

Size: px

Start display at page:

Download "הכלי התצפיתי נוסח 1 התנסות עצמאית בכלי על מודרכת מרב"ע/ על עצמי דרך וידאו"

Jonah Stewart
6 years ago
Views:

1 פיתוח כלי תצפיתי להתבוננות באינטראקצית מבוגר ילד לשימוש מרפאות בעיסוק העובדות בגנים לילדים על הספקטרום האוטיסטי לצרכי הדרכה התכנית הבין תחומית לתואר שני בהתפתחות הילד צרויה גורדוני נסים מנחה: ד"ר נורית גור יעיש שיטה )המשך( הכלי התצפיתי- פותח במקביל לסדנא הייעודית. מתבסס על חלקים מתוך כלי הזמינות הרגשית ועל ידע מתחום הריפוי בעיסוק )בדגש על ויסות חושי ומודל אדם-עיסוק-סביבה(. טופס המיועד למילוי לאחר צפייה באינטראקציה משחקית בת 10 דקות בין מבוגר לילד המאובחן על הספקטרום האוטיסטי. כולל: 5. דיון משתתפות הסדנא דיווחו כי החשיפה לידע אודות התפתחות רגשית-חברתית הייתה בעלת משמעות והנה רלוונטית לעבודת המרפאות בעיסוק בגנים התקשורתיים. המשתתפות העלו צורך להביא לידי ביטוי את החלקים המקצועיים מתחום הריפוי בעיסוק העוזרים להבנת האינטראקציה בינהם מודל אדם-עיסוק-סביבה. ממצאי המחקר מחזקים את הראציונל אודות חשיבות החיבור בין גופי הידע ההתפתחותיים השונים ככזה שיקדם את העבודה עם הילדים על הספקטרום האוטיסטי מתוך ראייה רחבה יותר. כיוונים לעתיד: מחקר אורך על הכלי תוך בדיקת ההשפעה על טיב ההדרכה והתייחסות לנתונים אמפיריים ולנושאים כתוקף ומהימנות בניית פרוטוקול התערבות המבוסס על הכלי תוך התייחסות לשונות באוכלוסיית המודרכים לדוגמא אפשרות לשימוש עצמי 1. מבוא משתתפים: הפרעה על הספטקרום האוטיסטי ASD הנה הפרעה התפתחותית רחבת היקף המאופיינת בקושי בשני תחומים עקריים: 1.קושי בתקשורת ובאינטראקציה חברתית. 2. דפוסי התנהגות, תחומי עניין ופעילות חזרתיים ומוגבלים. בקנה אחד עם רעיונותיה המרכזיים של תיאוריית ההתקשרות קיים גוף ידע מצטבר המתייחס לחשיבות הקשר הייחודי בין מבוגרים לילדים על הספקטרום האוטיסטי והשפעתו על תחומי התפתחות שונים. כלי הזמינות הרגשית מעריך מימדים שונים באינטראקציה מבוגר-ילד והוא יכול להיות בעל תרומה להבנת האינטראקציה בין המבוגר לילד האוטיסט ובהכוונת דרכי התערבות אשר יעודדו אינטראקציה חיובית בינהם. מרפאות בעיסוק הנן חלק אינטגראלי מהמערך הטיפולי המקצועי של ילדים על הספקטרום האוטיסטי וחלק מרכזי מעבודתן כולל הערכה והתייחסות לחלקים של הפרופיל הסנסורי של הילד מתוך הבנה כי לקשיים אלו השפעה מכרעת על חיי היומיום ובניהם על תקשורת ולמידה. חלק משמעותי מעבודת המרפאות בעיסוק עם ילדים על הספקטרום האוטיסטי כולל הדרכת אנשי צוות ובני משפחה הבאים במגע עם הילד אך קיים חוסר בידע ובכלים להתבוננות באינטראקציה בין המבוגר לילד על חלקיה הרגשיים. נראה כי שילוב בין גופי הידע מתחום הריפוי בעיסוק לבין ידע הנוגע לחלקים הרגשיים של האינטראקציה יתרום להבנה רחבה יותר ויעזור למקד את עבודת ההדרכה של המרפאות בעיסוק באופן מיטבי. 3. שיטה - שתי מרפאות בעיסוק העובדות באשכול גני תקשורת, בעלות וותק של 8-10 שנים במקצוע ולפחות שנה נסיון בעבודה עם ילדים עם.ASD הליך: המרפאות בעיסוק השתתפו בסדנא אשר הועברה בשני חלקים בשעות העבודה בגן, ובנוסף התנסו בכלי באופן עצמאי מחוץ לשעות הסדנא. כלים: סדנא ייעודית לפיתוח הכלי- כוללת שני חלקים. חלק ראשון: 3 שעות וכולל: הקניית ידע תיאורטי, הצגת הכלי התצפיתי, צפייה בוידאו והתנסות משותפת במילוי הטופס, דיון ומשוב. - התנסות עצמאית של המשתתפות בכלי מטרת המחקר פיתוח כלי תצפיתי המתבונן על אינטראקציה מבוגר-ילד לשיפור עבודת ההדרכה של מרפאות בעיסוק בגנים לילדים על הספקטרום האוטיסטי חלק שני: בן שעה ורבע וכולל: הצגה של המשתתפות את ההתנסות שלהן בכלי הכוללת דיון חלק תיאורי של התצפית המבוגר )רגישות: אפקט, תזמון, גמישות ויצירתיות, הבנייה, היעדר חודרנות והיעדר עויינות( סקאלה 1-5 הילד )תגובתיות, עירוב הילד את ההורה( סקאלה 1-5 טיב ההתאמה החושית )טיב ההתאמה של הפרופילים החושיים, ערוצים חושיים התומכים/מעכבים את הקשר( הסביבה )תאורה/ מאפיינים אודיטוריים/גודל החלל/סביבה מוכרת וכו'( העיסוק )סוג משחק, רמת משחק והתאמתו לילד,תחומי עניין וכו'( סיכום ומטרות הדרכה. הכלי התצפיתי נוסח 1 התנסות עצמאית בכלי על מודרכת מרב"ע/ על עצמי דרך וידאו סדנא חלק 2 נקודות שעלו בסדנא: - ההתנסות עזרה להתבונן על האינטראקציה באופן ייחודי ורחב - צורך נוסף בהעמקת החלקים של הסביבה והעיסוק סדנא חלק 1 4. תוצאות:נקודות שעלו בסדנא: - הידע הנו חדש ורלוונטי - צורך בחידוד נקודות ופירוט סקאלות - צורך במיקוד תחום הויסות החושי - ידע מתחום הריפוי בעיסוק חסרהכלי התצפיתי - שאלות לגבי שימושיות למשל אפשרות נוסח 2 - פירוט לשימוש נקודות עצמיוהוספת סקאלות - מיקוד חלקי הויסות החושי בדגש על טיב ההתאמה - הכנסת מודל אדם-עיסוק- סביבה הכלי התצפיתי נוסח 3 - פירוט נוסף של נקודות - הרחבה ופירוט החלקים של אדם-עיסוק-סביבה

התוכנית הבינתחומית לתואר שני בהתפתחות הילד-אוניברסיטת חיפה הילד מתגעגע לאבא.

מעורבות זו בעלת פוטנציאל תרומה לאווירה משפחתית חיובית והעצמה של הילד מבחינה חברתית ורגשית.

Tamis-LeMonda et 2004; Lohr et al., 2000) -אחד התחומים החשובים ביותר בהתפתחות הקוגניטיבית והרגשית של הילד הוא המשחק.

4 התוכנית הבינתחומית לתואר שני בהתפתחות הילד-אוניברסיטת חיפה הילד מתגעגע לאבא... הקשר בין אבות שמשרתים בצבא קבע ואיכות המשחק של ילדים ממשפחות דרוזית בישראל מציגה: סונדוס אברהים מנחה: ד"ר סמדר דולב מבוא: - מעורבות האב בעלת השפעה על התפתחות הילד. מעורבות זו בעלת פוטנציאל תרומה לאווירה משפחתית חיובית והעצמה של הילד מבחינה חברתית ורגשית. )Oppenheim & Lamb, 1989) - מעורבות מרובה של האב עם הילד, יכולה ליצור אפקט חיובי ולחזק את הילד בתחומים רבים כגון: הישגים אקדמיים, קשרים חברתיים, התפתחות קוגניטיבית וויסות רגשי והתנהגותי al.,.(e.g. Tamis-LeMonda et 2004; Lohr et al., 2000) -אחד התחומים החשובים ביותר בהתפתחות הקוגניטיבית והרגשית של הילד הוא המשחק. כך שהופעת המשחק הסימבולי בשנה השנייה של החיים מהווה צעד מרכזי בהתפתחות החברתית, הרגשית והקוגניטיבית של הילד. ממצאים: נמצאו הבדלים בין קבוצת הניסוי לביקורת במספר היבטים: רמת משחק: נראה הבדל ברמת משחק כללי בין שתי הקבוצות, כך שממוצע רמת משחק אצל קבוצת הביקורת היה גבוה יותר מאשר קבוצת הניסוי )3.41 =M לעומת 4.33=M(. תמות מרכזיות: 1. 50% מהילדים בקבוצת הניסוי הפגינו במשחק אלימות כלפי דמות האב לעומת 25% מהילדים בקבוצת הביקורת. בנוסף, 50% מהילדים בקבוצת הניסוי השתמשו בצעצועים שקשורים ללחימה וצבא, לעומת קבוצת הביקורת שלא היה שימוש בצעצועים שקשורים לעבודת האב. גרף מספר 2: תמות מרכזיות שעלו במשחק של הילד בשתי הקבוצות ממוצע מספר תמות (Linder 1993; Ungerer &Sigman, 1981) -בנים מראים במהלך המשחק התנהגויות רבות יותר של אלימות ואגרסיה בהשוואה לבנות, ומפגינים את האגרסיות שלהם במהלך המשחק כלפי דמות האב.)Snedden,1951( - בעדה הדרוזית בישראל קיים אחוז גבוהה של גברים שמשרתים בצבא הנעדרים מהבית במשך השבוע. הדרוזים בוחרים בתעסוקה בתחום הביטחוני למרות תנאי העבודה הקשים הכוללים משמעת נוקשה, סיכון פיזי, ריחוק מהבית והיעדרות ממושכת מהמשפחה )אביבי, 2007(. תמות מרכזיות 2. נושאים שעולים במשחק הדמיוני: נראה שיש הבדל בנושאים שעולים במשחק של הילד בין שתי הקבוצות, כך ש 50% מהילדים בקבוצת הניסוי משתמשים בדמות האב כדמות משמעותית במשחק, לעומת 25% בקבוצת הביקורת. מטרת המחקר מטרת המחקר היא לבדוק האם קיים קשר בין היעדרות האב המשרת בצבא לבין איכות המשחק של הילד בקרב האוכלוסייה הדרוזית. השערות המחקר: 1. ילדים לאבות המשרתים בצבא יראו רמת משחק נמוכה יחסית לילדים לאבות שאינם משרתים בצבא. 2. ילדים לאבות המשרתים בצבא יראו מספר גדול יותר של תמות אלימות כלפי דמות האב בזמן משחק יחסית לילדים לאבות שאינם משרתים בצבא. -8 משפחות דרוזיות מישראל: משתתפים: 4 משפחות קבוצת ניסוי )האב עובד בצבא ונעדר מהבית(, 4 משפחות יהוו קבוצת הביקורת )האב לא עובד בצבא ומגיע הביתה כל יום(. גילאי הילדים: 2-6 שנים )בנים ובנות(. כלים: תצפית ממוקדת במשחק הסימבולי של הילד: משחק חופשי של הילד יחד עם האם, אשר מבוססת על הפרמטרים הבאים: 1. רמת משחק סימבולי ומשחק בנייה של הילד. 2. תמות מרכזיות שעולות במהלך המשחק. 3. רמת התגובתיות והעירוב של הילד את האם. שאלון שבוחן את תפיסות האם לגבי המשחק של הילד: פותח לצורך המחקר הנוכחי וכולל שאלות פתוחות וסגורות. דוגמא לשאלה פתוחה: -האם את רואה השפעה של נעדרות האב על המשחק של ילדך? כיצד? )לדוגמא: מפגין אלימות/כעס כלפי דמות האב במשחק, מתעסק המון בנושא הפרידה והיעדרות האב בתוך המשחק וכו'(. רמת תגובתיות ועירוב של הילד את האם במשחק: נראה שיש הבדל ברמת התגובתיות והעירוב של הילד בין שתי הקבוצות כך שרמת העירוב והתגובתיות של הילד כלפי אימו בזמן משחק היה נמוך יותר בקבוצת הניסוי מאשר קבוצת הביקורת. גרף מספר 1: רמת תגובתיות ועירוב של הילד בקבוצת הניסוי והביקורת העדפות משחק: נראה הבדל בהעדפות משחק בין שתי הקבוצות, כך שילדים בקבוצת הניסוי מעדיפים פחות משחקי קופסא, משחקים חברתיים ומשחקי יצירה מאשר קבוצת הביקורת, המעדיפים יותר משחקי חצר, תנועה ומשחקי הרכבה. דיון: 10 קבוצת 0 ביקורת רמת עירוב של רמת הילד תגובתיות של הילד רמת עירוב/תגובתיות של הילד נראה מהממצאים שישנו קשר בין שירות האב בצבא ואיכות המשחק של הילד, כך שנמצאו הבדלים באיכויות משחק של הילד בין קבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת. נראה שישנה חשיבות לנוכחות האב בחיי היומיום של הילד ושהיעדרותו בשל העבודה בצבא תורמת לתפיסות של הילד את עצמו ואת סביבתו. במחקרים עתידיים ניתן לבחון האם תרומה זו אף מהווה גורם סיכון להתפתחות הילד. בנוסף, נראה כי התכנים אשר עולים במהלך המשחק של הילדים בקבוצת הניסוי מעידים על הקושי של הילד בהתמודדות עם היעדרות האב בחיי היומיום שלו, כמו הפגנת אלימות כלפי דמות האב במשחק, שימוש בצעצועים שקשורים ללחימה ושימוש בדמות האב כדמות משמעותית. מתוך כך מומלץ לעשות מחקר במימדים גדולים יותר על מנת לקבל מידע יותר מייצג לאוכלוסייה הדרוזית בפרט ולאוכלוסיית הילדים אשר אביהם משרת בצבא קבע בכלל. ממוצע ציון תגובתיות ועירוב בכל קבוצה

תוכנית התערבות לאחים לילדים עם לקות שמיעה למה? בחלק מהמחקרים הראו האחים הזדהות רבה עם האח, רצון להיות כמוהו, רגשות אחריות מוגזמים ולעיתים אף תסמינים של דיכאון ו/או חרדה.

; 2013 ) נחיצותה לאחים של קבוצה כזו בעתיד, כחלק ממערך אודות טיפולית משפחות מידע התערבות שמקבלות הטיפולים קבלת לילדים עם לקות בשמיעה.

חמישה מפגשים בני שעה, הכוללים שימוש באמצעים חוויתיים התערבות : טיפולית במשפחה נמצאה כמסייעת לפיתוח אמפתיה ושיתוף פעולה בין האחים וכן כתורמת לקידום מיומנויות חברתיות ולהפחתת תחושות חרדה אצל האחים

תוכנית התערבות לאחים לילדים לקויי שמיעה עינת בן דוד-הלמן מנחה: ד"ר נורית גור יעיש התוכנית הבין-תחומית לתואר שני בהתפתחות הילד החוג למדעי החברה שיטה הליך חולקו טפסים להורים שילדיהם לקויי השמיעה מגיעים

לידת ילד עם צרכים מיוחדים משנה את המערך המשפחתי, מעורר מתח לפני פתיחת הקבוצה ההורים קיבלו הסבר מפורט בשיחה אישית על מבנה הקבוצה ומטרותיה.

כתוצאה מכך מושפעים גם הסגנון ההורי, החינוך ורמות הלחץ תוכננו חמישה מפגשים שבועיים שאורכם כשעה, בחדר קבוע שחווה הפרט בתוך המשפחה )היימן, 2001(. ובשעה קבועה.

עם הלקות. נבחרו ילדים שומעים בלבד, בטווח הגילאים 8-10, אשר להם אחים צעירים מהם עם לקות בשמיעה.

כלים טופס הסכמה להורים להשתתפות בקבוצת אחים ) Mandleco et al 2003; Cuzzocrea et al. 2013; Heiman.

5 תוכנית התערבות לאחים לילדים עם לקות שמיעה למה? בחלק מהמחקרים הראו האחים הזדהות רבה עם האח, רצון להיות כמוהו, רגשות אחריות מוגזמים ולעיתים אף תסמינים של דיכאון ו/או חרדה. כינוי מתפקדים טוב גם המשקףללא אתהתערבות טיפולית. ההתייחסותיחד עם זאת, הטיפוליתמחקרים שהופנתה מתחומי לקויות אליהם עד כה. ) Pollard, Corey A.; Barry, Carolyn McNamara; Freedman, Brian H.; 2013 ) נחיצותה לאחים של קבוצה כזו בעתיד, כחלק ממערך אודות טיפולית משפחות מידע התערבות שמקבלות הטיפולים קבלת לילדים עם לקות בשמיעה. הולכת ומתפתחת בעולם התייחסות טיפולית לאחים באמצעות קבוצות, מפגשים, אתרי אינטרנט וספרים. חמישה מפגשים בני שעה, הכוללים שימוש באמצעים חוויתיים התערבות : טיפולית במשפחה נמצאה כמסייעת לפיתוח אמפתיה ושיתוף פעולה בין האחים וכן כתורמת לקידום מיומנויות חברתיות ולהפחתת תחושות חרדה אצל האחים הבריאים. מפגש ראשון - הכרות ותיאום ציפיות בין חברי הקבוצה באמצעות משחקים מישהו שומע אותי? תוכנית התערבות לאחים לילדים לקויי שמיעה עינת בן דוד-הלמן מנחה: ד"ר נורית גור יעיש התוכנית הבין-תחומית לתואר שני בהתפתחות הילד החוג למדעי החברה שיטה הליך חולקו טפסים להורים שילדיהם לקויי השמיעה מגיעים לטיפולים ההשפעה של ילד עם צרכים מיוחדים על המשפחה אחה"צ במרכז מיחא תל אביב. לידת ילד עם צרכים מיוחדים משנה את המערך המשפחתי, מעורר מתח לפני פתיחת הקבוצה ההורים קיבלו הסבר מפורט בשיחה אישית על מבנה הקבוצה ומטרותיה. ודאגה מוגברים במשפחה, הגנת יתר וצורך בשליטה, עייפות והקצאת משאבים. כתוצאה מכך מושפעים גם הסגנון ההורי, החינוך ורמות הלחץ תוכננו חמישה מפגשים שבועיים שאורכם כשעה, בחדר קבוע שחווה הפרט בתוך המשפחה )היימן, 2001(. ובשעה קבועה. הקבוצה הועברה בהנחייתי, בנוסף היתה בחדר גם רשמת שתיעדה את המפגשים. ההורים מצפים לעיתים שהישגים טובים של הילדים האחרים במשפחה נבדקים יפצו על קשייו של הילד בקבוצה השתתפו ששה אחים, שלוש בנות ושלושה בנים. עם הלקות. נבחרו ילדים שומעים בלבד, בטווח הגילאים 8-10, אשר להם אחים צעירים מהם עם לקות בשמיעה. לאחים התמודדות כפולה - פחות משאבים של ההורים ויותר ציפיות חמישה מתוך האחים לקויי השמיעה נעזרים בשתל או במכשירי שמיעה ואחד לא נעזר בעזרי הגברה. מהם. כלים טופס הסכמה להורים להשתתפות בקבוצת אחים ) Mandleco et al 2003; Cuzzocrea et al. 2013; Heiman. 2002( מסריםשאלון משוב עיקריים לילדים שעלו מהתוכנית והסבר על הלקות להורים מידע משוב בקבלת שאלון צורך מחקרים על אחים לילדים עם צרכים מיוחדים כלים טיפוליים וחוויתיים בהבעה ויצירה משמעותיים בין אחים לילדים עם צרכים מיוחדים "כדי שנבין מה הם מפסידים, כדי שנדע איך לעזור להם, כדי שלא נתעצבן עליהם..." במשפחתם ילד הבדלים שאין נמצאו אחים לא לבין "עשיתי בילוש וגיליתי לאן אח שלי נוסע כל פעם עם ההורים שלי, וככה הבנתי..." במדדים של הסתגלות חברתית ובעיות התנהגות. דיווחו על מיוחדים מהמחקרים אף עם צרכים תחושות של כעס וקינאה עלו לצד תחושות של אחריות ואמפטיה חלק יתרון ביכולת האמפטיה ובתחושת האחריות, בעיקר אצל אחיות. "אני מקנאה כי תמיד הקלינאית משחקת איתה", "לפעמים אני רוצה שגם לי יהיו מכשירי שמיעה..." אחים לילדים לקויי שמיעה מה ידוע לנו? האחים מכונים בחלק מהמאמרים children the forgotten או " the קיימים sibling מעט מחקרים,"ghost שהתייחסו באופן ספציפי לאחים לילדים עם לקות בשמיעה. מכיוון שהבעיות של אחים לילדים עם לקות שמיעה אינן נופלות תחת קטגוריה קלינית - הם אחרות מראים כי חשוב שאחים יהיו מעורבים בתהליכים משפחתיים ובקבלת מידע הקשור לאחרונה מדגישים מחקרים את הצורך בהתייחסות טיפולית לבני ללקות, ויקבלו התייחסות תמיכתית. המשפחה כולה ולא רק להורים, ברמת מתן המידע הרלוונטי וברמת התמיכה הרגשית. לא נמצאו דיווחים על קבוצות לאחים לילדים עם לקות בשמיעה. מטרות התוכנית קבוצת הזדהות לאחים לילדים עם לקות בשמיעה, בה יוכלו חוויותיהם ויישום את תיכנון לחלוק ורגשותיהם, תוך קבלת לגיטימציה, תמיכה ואמפטיה. תוכנית ההתערבות "רק אני שמעתי אותו בוכה על המגלשה ורצתי לעזור לו." "כשנתת לי לשמוע דרך המכשיר הבנתי בפעם הראשונה מה זה..." בנוסף למערכת יחסים האופיינית ליחסי אחים, עלו נושאים הדורשים התייחסות ספציפית להיותם אחים לילד עם לקות בשמיעה "בלילה הוא לא שומע מה אני אומר לו כי הוא בלי מכשירים", "נמאס לי שהחברים שלי שואלים אותי מה יש לו באוזן..." "אני דואג לאבא ואמא שלי כי יש להם ילד לקוי שמיעה.." הצורך בקבוצת הזדהות עלה באופן חזק ומשמעותי בקרב האחים ובקרב ההורים דיון ומסקנות "כן, גם עם אח שלי זה בדיוק ככה..." "זה מאוד מחבר את האח לבעיה המשפחתית" אחים לילדים עם לקות הדיאלוג בין בשמיעההאחים ניצבים בפני להורים בנושאים הקשורים ללקות השמיעה נמצא אתגרים וקשיים כבעייתי שונים ומאיים, מאשר לכן התקיים במערכות מפגש אחאותשישי, שלא כמתוכנן, כדי לשתף את ההורים בתכנים טיפוסיות.שעלו בקבוצה, ללא נוכחות הילדים. ההתמודדות היומיומית של האחים מצדיקה התערבות והתייחסות מערכתית- "אמא שלי תירצח אותי אם היא תדע מה אמרתי כאן..." תמיכתית. "אני מופתעת שהוא לא זוכר את השיחה שבה סיפרנו לו, לא חשבתי שצריך להסביר שוב..." דיאלוג עם האחים השומעים בנושא לקות השמיעה של אחיהם והשלכותיה,

"לגעת בתינוק, לגעת באימא" פ ה ק ת פיתוח תכנית התערבות להעלאת חוללות עצמית הורית באמצעות עיסוי תינוקות התכנית הבין תחומית לתואר שני בהתפתחות הילד נטע-לי זמיר מנחה: ד"ר סמדר דולב.

לעיסוי יתרונות רבים עבור התינוק: הוא עשוי להקל על כאבים, לעודד גדילה והתפתחות, להרגיע ולשחרר ממתחים ולחזק את הקשר בין התינוק להורה )מקלור, 2000(.

)Heller 1997, Hart et al 2003) במהלך העיסוי על ההורה לשים לב להתנהגות התינוק ואיתותיו,אשר משקפים את מצב רוחו ותחושותיו של התינוק.

מחקרים מראים כי תכנית התערבות מוקדמת עשויה להוביל להתפתחות חיובית בקשר הורה-ילד.

2 א- מבוא חוללות עצמית הורית חוללות עצמית הורית, מתייחסת לאמונות הפרט לגבי מידת היכולת שלו לתפקד בצורה מותאמת ויעילה כהורה, ולבצע בהצלחה משימות הוריות.

(Bandura, אם, המאמינה כי כישוריה ויכולותיה האימהיים הינם טובים-דיים תטה להצליח במילוי התפקיד ההורי, תתמיד מול אתגרים שהתפקיד מציב, תהיה רגישה יותר לצרכי הילד, ותגיב בדרכים מותאמות.

)Pierce, 2004; Teti & Gelfand, 1991) חוללות עצמית אימהית חיובית תורמת לתהליכי ההסתגלות לתפקיד ההורי מעבר קל לאימהות, תכנית התערבות של עיסוי בשלב מוקדם של חיי התינוק, בו מתחיל להיבנות הקשר הראשוני בין

מטרת המחקר לבדוק האם תכנית התערבות של סדנת עיסוי תינוקות לאימהות ולתינוקות, בגילאי לידה עד שישה חודשים תעלה את רמת החוללות העצמית ההורית.

6 "לגעת בתינוק, לגעת באימא" פ ה ק ת פיתוח תכנית התערבות להעלאת חוללות עצמית הורית באמצעות עיסוי תינוקות התכנית הבין תחומית לתואר שני בהתפתחות הילד נטע-לי זמיר מנחה: ד"ר סמדר דולב.3 ב- עיסוי תינוקות עיסוי תינוקות הינו טכניקה דרכה ההורה מפתח מיומנות במגע עדין וחיובי, ובכך עשוי לגלות רגישות רבה יותר לצרכי התינוק. לעיסוי יתרונות רבים עבור התינוק: הוא עשוי להקל על כאבים, לעודד גדילה והתפתחות, להרגיע ולשחרר ממתחים ולחזק את הקשר בין התינוק להורה )מקלור, 2000(. לעיסוי לא רק השפעות פיזיות, אלא גם השפעות חיוביות על בניית התקשורת החיובית, הקשורה למערכת היחסים הנבנית בין התינוק להוריו.)Heller 1997, Hart et al 2003) במהלך העיסוי על ההורה לשים לב להתנהגות התינוק ואיתותיו,אשר משקפים את מצב רוחו ותחושותיו של התינוק. ההורה לומד לקרוא ולהגיב אל תינוקו בהתאם, ואילו התינוק חש שיש מי שנמצא שם עבורו, מגיב אליו באופן מותאם, ומתייחס אליו בכבוד ובאהבה, ג- תכניות התערבות ובכך בהדרגה נבנה אמון בהורה ובעולם. מחקרים מראים כי תכנית התערבות מוקדמת עשויה להוביל להתפתחות חיובית בקשר הורה-ילד. במחקר נמצא קשר בין חוללות עצמית הורית לבין מסוגלות הורית ותפקודים פסיכולוגים הוריים נוספים, והחוקרים טענו שחוללות עצמית הורית צריכה להיות מטרה עיקרית בתוכניות התערבות להורים.)Jones & Prinz 2005).1.2 א- מבוא חוללות עצמית הורית חוללות עצמית הורית, מתייחסת לאמונות הפרט לגבי מידת היכולת שלו לתפקד בצורה מותאמת ויעילה כהורה, ולבצע בהצלחה משימות הוריות. תפיסת החוללות העצמית האימהית מגדירה את יכולת האם להשפיע בצורה חיובית לתרום להתפתחות התנהגות מסתגלת של ילדה, והיא משמעותית לתפקוד ההורה ולהתפתחות והילד (1989.(Bandura, אם, המאמינה כי כישוריה ויכולותיה האימהיים הינם טובים-דיים תטה להצליח במילוי התפקיד ההורי, תתמיד מול אתגרים שהתפקיד מציב, תהיה רגישה יותר לצרכי הילד, ותגיב בדרכים מותאמות. תפיסה עצמית זו חשובה במיוחד בסיטואציות הוריות מאתגרות כגון התמודדות עם ילד בעל מזג קשה, ילד המתקשה לאותת על מצוקה או ילד הלוקה בעיכוב התפתחותי.)Pierce, 2004; Teti & Gelfand, 1991) חוללות עצמית אימהית חיובית תורמת לתהליכי ההסתגלות לתפקיד ההורי מעבר קל לאימהות, תכנית התערבות של עיסוי בשלב מוקדם של חיי התינוק, בו מתחיל להיבנות הקשר הראשוני בין התינוק להורה, אשר משלבת טכניקות מגע, יחד עם מתן ידע התפתחותי, יכולה להיות משמעותית בתרומתה לחוללות ההורית. מטרת המחקר לבדוק האם תכנית התערבות של סדנת עיסוי תינוקות לאימהות ולתינוקות, בגילאי לידה עד שישה חודשים תעלה את רמת החוללות העצמית ההורית. השערת המחקר רמות נמוכות של דיכאון שלאחר לידה, תפיסת הילד כבעל מזג נוח ותחושת סיפוק מהתפקיד ההורי. במחקרים קודמים נמצא כי חוללות עצמית הורית הייתה קשורה לרמת הרגישות האימהית. כמו כן, נמצא כי עלייה בתחושת החוללות העצמית הכללית הובילה לחיזוק איכות הקשר הורה- ילד al.,1998).)bailey et השערת המחקר הינה שרמת החוללות ההורית לאחר השתתפות בסדנת עיסוי תהיה גבוהה יותר, בהשוואה לרמתה טרום הסדנא. שיטה משתתפות במדגם זה השתתפו 10 אימהות ותינוקן. מוצא, סטטוס משפחתי וסטטוס סוציו-אקונומי. האימהות הגיעו מרקעים הטרוגניים של רובן ילידות הארץ )90%(, בטווח גילאים שנים (28.70=M( וטווח שנות השכלה של שנים )14.9=M( התינוקות בטווח גילאים )90%( כלים חודשים )3.25=M), רובם ילדים ראשונים להוריהם סדנת עיסוי תינוקות כללה חמישה מפגשים בהם ההורה התנסה בטכניקות מגע ועיסוי ובחלק למידה לגבי התפתחות מוקדמת של תינוקות, תוך שימת דגש על התבוננות בתינוק, הבחנה בין מצבי הערות והשינה, קריאת איתותי התקשורת של התינוק, סוגי בכי ודרכי התמודדות עמו. שאלון תפיסת החוללות העצמית האימהית Perceived Maternal Parenting Self-Efficacy (PMP S-E) 2007) (Barnes & Adamson-Macedo השאלון כלל החוללות העצמית, ועל שאלונים ממחקרים דומים 20 פריטים, המבוססים על תיאוריית 1991),)Parker & Zahr 1985 and Tedi & Gelfand אשר חולקו לארבע קטגוריות: 1. פעולות טיפוליות )כגון האכלת התינוק( 2. התנהגויות מעוררות רגשית )כגון יכולת להרגיע את התינוק כאשר בוכה( קריאת איתותי התינוק )כגון יכולת לזהות מתי התינוק עייף( 4. תפיסות כלליות )כגון תפיסת האם את טיב הקשר עם תינוקה(. שאלון ציפיות מהקורס לפני הסדנה, ושאלון משוב לאחריה. ממצאים מן הממצאים ניתן לראות כי ממוצעי ארבעת הקטגוריות עלו לאחר תכנית ההתערבות יחד עם זאת, לא נמצא הבדל מובהק בין ציוני ממוצעי פעולות טיפוליות, התנהגויות מעוררות רגשית, קריאת איתותי התינוק ותפיסות כלליות לפני ואחרי ההתערבות. רמת התמות המרכזיות שעלו בשאלוני המשוב לגבי תרומת הסדנא היו: "...שאפשרה לנו להאכיל את חשיבות הסביבה האינטימית שנוצרה התינוקות, להחליף להם, להיות איתם כשצריך" תחושת הביטחון במרחב הקבוצה "למדתי שהיא נהנית ממגע, אבל לא כל מגע נעים לה" למידה על התינוק דיון ומסקנות להמשך לסדנא יש פוטנציאל בתרומה לעליית רמת החוללות, וייתכן כי במדגם גדול יותר, מגמת שיפור זו כבר הייתה הופכת למובהקת. התמקדות הסדנא הינה בקשר בין האם לתינוק, ומושם דגש על התבוננות, קריאת איתותי התינוק, ולימוד זיהוי צרכיו, סוגי בכי ועוד. בקטגוריה המתייחסת לקריאת איתותי התינוק, ניתן היה לראות בתוצאות,כי האימהות דיווחו על העלייה הגדולה ביותר בחוללות העצמית שלהן. ייתכן כי נתון זה משקף את חשיבות הסדנא בלמידת קריאת אותות התינוק.

מיהו המורה הנושר? מאפיינים דמוגרפיים,תעסוקתיים ומוסדיים של הנשירה מהוראה

כנס חינוך משנה מציאות מכון מופ"ת המכללה ע"ש דוד ילין מיהו המורה הנושר? מאפיינים דמוגרפיים,תעסוקתיים ומוסדיים של הנשירה מהוראה ד"ר רינת ארביב-אלישיב ד"ר ורדה צימרמן 1 מבוא נשירת מורים היא תופעה חברתית המתרחבת